פסק-דין בתיק עת"א 6414-02-12

לפניי עתירת אסיר נגד החלטת המשיב שלא להוציאו לחופשות.

המשיב מתנגד בשל כך שטרם הושגה בשלות טיפולית.

ב"כ העותר הצביעה על כי במקרים אחרים, לרבות באותה פרשה, יצאו אסירים לחופשות גם בטרם הושלם הליך טיפולי בעניינם.

ב"כ המשיב הבהירה כי אין להקיש מצב שבו שב"ס אינו מסוגל להציע טיפול מתאים לעותר לבין מצב שבו טיפול כאמור מוצע .

אני סבור כי סביר לאזן בין השיקולים האמורים; קרי: בין המשקל שיש לתת להתרשמות העו"ס כי מן הראוי לעכב את תחילת החופשות עד להשגת התקדמות טיפולית נוספת לבין המשקל שיש לתת לעיקרון המשפטי של כיבוד הציפייה ליחס שוויוני.

הגם שיש ממש באבחנה שעליה הצביעה ב"כ המשיב, עדיין, מבחינת הציפיות הסבירות של האסירים בדבר מימוש מדיניות המשיב בהקשר של הוצאה לחופשות, יש אי נחת בפערים גדולים מדי בין אסירים שנתוניהם האישיים דומים, כאשר אלה יוצאים לחופשה כבר בשלב מוקדם ואלה נתקלים בסירובים חוזרים ונשנים כדי להשיג עוד ועוד יעדים טיפוליים.

בשעתו גם הבחנתי בין מצב של העדר התקדמות טיפולית מספקת על רקע העדר התגייסות טיפולית מספקת, דבר שיש בו גם מימד של התנהגות שאינה חיובית מצד האסיר, לבין מצב של היעדר התקדמות טיפולית מספקת חרף התגייסות סובייקטיבית לטיפול.

במקרה השני, לא מן הנמנע כי דווקא תחילתו של תמרוץ חיובי תוך כדי התהליך תביא תועלת, והדברים נאמרים בזהירות משום שאין כוונתי להתערב בשיקול הדעת המקצועי של הגורמים המקצועיים.

עולה מן המקובץ, כי בשלב זה, אין לקבוע כי החלטת המשיב בהסתמך על חוות דעת העו"ס אינה סבירה, אולם יש לקבוע מתווה מוגבל בזמן שבמסגרתו, אם תימשך ההתקדמות הטיפולית וההתנהגות החיובית, יהיה מקום לאפשר חופשה גם לאסיר זה, כפי שלכאורה זוכים לה חבריו לפרשה, גם אם התהליך הטיפולי לא הושלם לחלוטין.

אני סבור כי פרק הזמן הסביר לתחום בו את המשך המעקב הטיפולי הוא חודשיים, פרק זמן החופף את הזכות להגיש בקשה חדשה לחופשה לפי הפנק"צ.

אסכם: בשלב זה העתירה נדחית.

העותר רשאי להגיש בקשה נוספת לחופשה בחלוף חודשיים מההחלטה הקודמת, וככל שהדינאמיקה החיובית תימשך - לכאורה מן הראוי יהיה להיעתר אז לבקשתו.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ג תמוז תשע"ב, 03/07/2012 במעמד הנוכחים.